דרעי ואח' נ' רות קרגו בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשת התובעת (להלן:"המבקשת") להורות על מינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה וכן להורות למומחה זה להביע דעתו באם קיים הצורך במינוי מומחה רפואי נוסף בתחום האורתופדיה, מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן:"חוק הפלת"ד") ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ו-1986, להערכת נכותה הרפואית. שכן, לטענתה, נפגעה בתאונת דרכים ביום 1.12.2010 (להלן:"התאונה").

בתיק, נשוא הבקשה, מונה זה מכבר ד"ר בן טובים ראובן (להלן: "ד"ר בן טובים") כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הא.א.ג להערכת נכותה של התובעת בתחום כאמור וכן על מנת לייעץ האם קיים הצורך במינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירולוגי. הלה המליץ, בין יתר המלצותיו, שאכן יש מקום להערכה נוירולוגית של התובעת.

ב"כ התובעת (להלן: "המבקשת") טוענת כי חוות הדעת של ד"ר בן טובים מהווה ראשית הראיה לצורך מינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי וכי יש להשית את שכר טרחת המומחה כאמור על הנתבעת.

ב"כ הנתבעת (להלן: "המשיבה") מתנגדת לבקשה. לשיטתה, בדיון שהתקיים בבית המשפט, בו מונה מומחה א.א.ג, המבקשת לא בקשה כלל מינוי מומחה בתחום האורתופדיה. כמו כן, היא טוענת, לעניין מינוי המומחה בתחום הנוירולוגי, כי המבקשת לא פנתה כלל לטיפול נוירולוגי לאחר התאונה וכי ד"ר בן טובים כלל לא נתבקש לחוות דעתו באם קיים הצורך במינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירולוגי. לא זו אף זו, מוסיפה ב"כ המשיבה, כי בחוות דעתו של ד"ר בן טובים צוין כי לא אותרו ממצאי חסר נוירולוגים וכי המלצת מומחה רפואי אינה מספקיה כשלעצמה לצורך מינוי מומחה רפואי אחר אם אין לכך הצדקה בחומר הרפואי. לפיכך, טוענת ב"כ המשיבה, כי לא קיימת ראשית הראיה הנדרשת לצורך מינוי מומחה רפואי כאמור, לכן, לטענתה, יש לדחות את הבקשה.

בע"א 1338/90 שיק נ' מטלון נקבע כי "על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונה".

יפים לענייננו דבריו של כב' השופט ריבלין: "המלצתו של המומחה (מומחה בית המשפט – התוספת שלי א.ב.) במקרים אלה תשמש, אפוא, ראשית ראיה, או השלמה לראשית הראיה, הנדרשת לצורך החלטה למנות מומחה. בה בעת עשוי בית המשפט להסתמך על עמדתו של מומחה שנתמנה כבסיס להחלטתו שלא למנות מומחה בתחום דומה או אחר." (אליעזר ריבלין, תאונות דרכים, מהדורה רביעית עמוד עמוד 649 וכן רע"א 5966/98 דינה מורוזוב נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, צלטנר 6008). עוד הוא מוסיף כי "בית המשפט יטה למנות מומחה בעקבות המלצתו של מומחה אחר שכבר נתמנה אפילו מינויו של המומחה הנוסף לא נתבקש מלכתחילה". (ראה ריבלין לעיל, עמוד 647).

ההחלטה הסופית אם למנות מומחה בשטח רפואי מסוים ואם לאו מסורה בידי בית המשפט, גם כאשר הוא מפנה שאלה בעניין למומחה שכבר מונה (שם, בעמוד 650). ככלל, ידו של בית המשפט בבקשות למינוי מומחים מכוח הפלת"ד רחבה היא וליברלית, הואיל ומינוי מומחה הוא דרכה היחידה של התובעת, להוכחת נושא שברפואה. ודי בראשית הראיה על מנת שבקשה כזו תיעתר.

באשר לבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה הרי שבחוות דעתו של מומחה הא.א.ג ד"ר בן טובים, בסעיף "בסה"כ ובסיכום" ו"בהתייחס לאספקט היציבה/ הוסטיבולרי" סעיף קטן ד', נכתב: "יש מקום להערכה נוירולוגית עדכנית בנידון". לפיכך, אין ממש בטענת ב"כ המשיבה כי ד"ר בן טובים כלל לא נתבקש לחוות דעתו באם קיים הצורך במינוי מומחה רפואי נוסף בתחום כאמור.

לאחר שעיינתי בחומר הרפואי שצורף ובחוות דעתו של ד"ר בן טובים ראובן, הוחלט לאמץ את המלצת ד"ר בן טובים ולקבוע כי קיימת ראשית הראיה הנדרשת לצורך מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה. בשלב זה וכמימון ביניים, תישא הנתבעת בשכ"ט המומחה.

לפיכך, לאחר עיון בבקשה למינוי מומחה ובתשובה לה הוחלט למנות את פרופ' בן חור תמיר מבית החולים הדסה עין כרם, טל': 02-6777741, פקס: 02-6437782, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי. יתר החלטות המינוי להלן.

באשר לבקשת ב"כ התובעת להורות למומחה בתחום הנוירולוגיה לייעץ באם קיים הצורך במינוי מומחה אורתופדי. לאחר שעיינתי בחומר הרפואי שצורף, אני קובע כי למרות החומר הרפואי הדל, על מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת להוכחת נזקיה, מוחלט בזאת להיענות לבקשתה בחיוב.

המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי של התובעת, בעקבות אירוע תאונת הדרכים נשוא התביעה ובמיוחד יתייחס ל:

האם לוקה התובעת כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעור הנכות.

המומחה יביע דעתו באשר לקיומה של נכות זמנית, ככל שקיימת.

האם יש לצפות לשיפור או החמרה במצבה בעתיד.

מהן המגבלות התפקודיות של התובעת, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב. לעבודתה ומקצועה.

האם תהיה התובעת זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן – מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום.

המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב התובעת נכון להיום.

המומחה ייעץ באם קיים הצורך במינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירולוגיה.